לכוד על ידי הטבע.
משלנו כדי שיהיה סיכוי כלשהו להיכנס עמוק יותר ראינוע זה של חיינו.
אנחנו צריכים קודם כל להבין את ההגדרה שלה, והכוחות, התסריט העיקרי נהיגתו. כמו רוב האנשים מסכימים שיש לנו התפתחו לעולם גלובלי, משולב במלואם קל יותר לקבל את העובדה שאנחנו חלק כל נפרד ממערכת סגורה, אינטימי ביניהם. בין אם נרצה בכך או לא כל אחד ואחת מאיתנו הוא תא יחיד, גלגל שיניים במערכת זו בני ברוך קשורה אי אפשר לחמוק, כבול לכל תאים האחרים, גלגלי שיניים. באותו הזמן על ידי לידה כולנו מונעים על ידי הגשה עצמית, נטייה מכריחה אותנו להתחרות באכזריות אחד עם השני, כדי להצליח על חשבונם של אחרים ייחודית, עצמית מצדיק. זה גורם למאבק מתמיד, שלא נגמר והעמקת בעולם מהרמה האישית, המשפחתית לסכסוכים בין עמים בבית, בריתות.
כך הסרט שלנו הוא דרמה אלימה, מאיים בסוף רע מאוד, שייקספירי. באופן פרדוקסלי זה בדיוק כל עוד אנחנו חושבים שאנחנו פועלים "באופן חופשי", שלא במודע, באופן אינסטינקטיבי ציות ומשרתים הטבע האנוכי שלנו שאין לנו שום חופש. זה טבע זה אנוכי, אגואיסטי טבוע - שליטתנו דרך הורמונים, אינסטינקטים עיוורים, באמצעות "עיקרון עונג כאב" - שמחזיק אותנו "שחקני משנה" פסיביים בדרמה מולא באופן צפוי וסכסוך הזה. החופש שלנו לחקור ולהתחיל למעשה משפיע על סרט 3D אנו מוצאים את עצמנו ב, כדי להבטיח סוף טוב פירושו שחרור מהעצמי מיסודו שלנו להגן, אגו עצמי משרת. למרות "שחרור מעצמי" זה דורש מאמץ "על טבעי", פשוטו בני ברוך כמשמעו, הולך מעל הטבע האנושי שנולדנו עם במונחים של פעולה זה רק דבר אחד שאנחנו צריכים לשגשג ל: בנייה באותו שיתוף פעולה אנוכי.
הדדית משלים בין כל אחד וכל אדם שמטבעו רואה את זה קורה, "זורם" במערכת של הטבע סביבנו. אנחנו צריכים לבנות אמון הדדי ואחריות הדדית מעל חוסר האמון בהווה ובניצול הדדי. למרבה המזל אין לנו להשיג את זה אך ורק בכח שלנו. פשוט על ידי ביצוע מאמץ כנה ראשוני בכיוון זה אנו גם לגייס את "התסריטאי במאי" של "תכנית הריאליטי" שלנו למטרה שלנו. המערכת הסגורה, נפרד הטבעית שקיימים באינה אקראית, ולא סטטי. הכוח האבולוציוני של הטבע הוא נוהג, עיצובו לכיוון מדינה שנקבעה בני ברוךמראש, אופטימלית ביותר. המערכת מתפתחת ביד אחת על ידי הפיכת כמותית ואיכותית יותר מגוון שגיוון מצד השני הוא מאוזן, נוטרל על ידי הגדלת, העמקת קשרי גומלין הדדי בין מרכיביו השונים ומגוונים.
